כאשר אדם הותיר אחריו צוואה לאחר מותו, זכאים היורשים על פי הצוואה לבקש את קיום הוראות הצוואה או מימוש צוואה.
לצוואה לכשעצמה אין תוקף גם לאחר מותו של הנפטר ולמעשה יש להתחיל בהליך מימוש הצוואה על ידי בקשה למתן צו קיום צוואה מאת הרשם לענייני ירושה. ללא צו קיום צוואה לצוואה אין תוקף משפטי ולא ניתן לעשות כל שימוש ברכוש של הנפטר. הצו לקיום הצוואה הינו צו מבית משפט הקובע כי הצוואה תקפה ותקינה ויש לפעול על פי ההוראות המפורטות בה.
על כן, ללא הצו המבוקש לכן לא ניתן למכור או להעביר דירה או למשוך כספים מחשבון הבנק, להעביר בעלות ברכב או לעשות כל פעולה שהיא ברכוש המנוח.
על פי חוק הירושה, מי שרשאי לבקש את הצו למימוש הצוואה הם היורשים או מי שטוענים להיות היורשים ויש להם עניין במימוש צוואה. לבית המשפט יכולת לאפשר גם לכל מי שמעוניין בדבר, למשל נושה של יורש להגיש בקשה לצו קיום צוואה על מנת להיפרע ממנה.
לעתים במקביל להגשת בקשה לצו קיום צוואה מוגשת גם בקשה למתן צו ירושה בנוגע לנכסים שאינם הוזכרו בצוואתו של המנוח. נכסים אלה יחולקו לאחר מתן צו ירושה על פי הדין. זוהי עוד דוגמה לחשיבות עריכת צוואה בעזרת עורך דין אשר תמיד ידאג להכניס סעיף סל אשר יכלול את שאר הרכוש אשר לא הוזכר ספציפית בצוואה וכיצד יחולק.
מימוש צוואה – כיצד זה מתבצע?
לאחר מות המוריש, הדרך לבצע ירושה על פי צוואה מורכבת ממספר שלבים:
ראשית יש לחתום על בקשה למתן צו קיום צוואה אצל עורך דין צוואה שתפקידו לאמת את החתימה ולוודא כי הבקשה מולאה כהלכה. משרדנו דואג למלא את הבקשה עבור הלקוח כך שלא תתעכב הבקשה בשל טעויות טכניות של מילוי טופס הבקשה. אל הבקשה יש לצרף מספר מסמכים הנדרשים על ידי הרשם לענייני ירושה.
אם אין צוואה – קרא על הוצאת צו ירושה כאן
את הבקשה עורך הדין מגיש ללשכת הרשם, שבאזור סמכותו היה מקום מושבו של מנוח (אם מדובר בתושב זר אז הבקשה מוגשת בהתאם למקום הימצאות נכסיו). לשכות הרשמים לענייני ירושה ממוקמות בתל אביב, באר שבע, חיפה, ירושלים ונצרת.
בתהליך עיבוד הבקשה עובדי לשכת הרשם לענייני ירושה מוודאים כי לא קיים תיק קודם בעניינו של הנפטר, ואם הפקיד צוואה בעבר, ודואגים לפרסם בעיתונות הודעה על הגשת הבקשה (על כך משולמת חלק מן האגרה המבוקשת). כל בקשה לצו קיום צוואה או מתפרסמות בעיתון יומי (ידיעות אחרונות או ישראל היום לדוגמה). כל המעוניין להתנגד לבקשה, עליו להגיש התנגדותו בתוך 14 יום מתאריך הפרסום בעיתונות.
במקביל הבקשה עוברת גם לתגובתו של האפוטרופוס הכללי שאמור להשיב תוך 45 ימים לבקשה.
על פי החוק למעשה בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי יודיע על התערבותו בהליך המתנהל בצו קיום צוואה בעיקר כאשר קיים צורך לייצג אינטרס ציבורי, או להגן על קטינים, חסויים ונעדרים אשר אינם מסוגלים לייצג ענייניהם בעצמם. בסמכותו ליזום הליך, להתנגד לו, לבקש פרטים נוספים לרבות תצהירים ומסמכים, לחקור אנשים הנוגעים בדבר וזאת על מנת לגבש עמדתו לבקשות השונות.
תגובתו של האפוטרופוס תהיה אחת משלוש אפשריות:
"הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים" – כלומר, אין לו התנגדות לאישור הבקשה.
"הודעה על כוונה להתערב בהליכים"- כלומר, האפוטרופוס הכללי מבקש מבית המשפט לקיים דיון בבקשה, ואז התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה המתאים.
"דרישה להשלמת פרטים חסרים" – האפוטרופוס ידרוש מן המבקש מסמכים או פרטים נוספים על מנת לקבל תמונה מלאה בנוגע למימוש הצוואה.
לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי ולאחר שחלפו המועדים להגשת הודעת התנגדות, יינתן צו קיום צוואה וכך למעשה יתאפשר מימוש צוואה.
צו קיום צוואה, המונפק על ידי הרשם לענייני ירושה, מצוי במאגרי המחשב בלשכה הרלוונטית, וניתן לקבלו בכל עת.
קיימים מקרים מסוימים, בהם הבקשה לצו קיום צוואה, תועבר לדיונו וסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה ואלה הם:
האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.
הוגשה התנגדות לבקשה.
היועץ המשפטי לממשלה יזם את הבקשה או הצטרף אליה.
מקרים בהם החוק אינו ברור באשר לתחולתו של הדין הישראלי אוש ל דין מדינה אחרת, למשל כשהנפטר מת בחו"ל אבל נכסיו היו בארץ.
הצוואה נערכה בעל פה.
המדינה היא צד לבקשה.
קיים בצוואה פגם והיא לא נעשתה על פי תנאי החוק, לדוגמה צוואה בעדים ללא שני עדים.
הרשם לענייני ירושה החליט מסיבותיו הוא, להעביר את הבקשה לבית המשפט.
במקרים אלו מימוש צוואה יתעכב עד לבירור והחלטה סופית על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
נדגיש – לא ניתן לקיים את הצוואה באופן מיידי. הדרך היחידה לקיים את הצוואה היא להגיש בקשת צו קיום צוואה לרשם לענייני הירושה. מעמדו המשפטי של צו קיום צוואה שווה ערך למעמד של פסק דין ואין לו התיישנות, לכן תוקפו הוא לעולם. מומלץ להגיש בקשה לצו קיום צוואה בעזרת עורך דין צוואה מנוסה בשל ההשלכות המשפטיות והכלכליות על היורשים.
מימוש צוואה – ירושה על פי צוואה
ירושה ללא צוואה היא הדרך הנפוצה לחלק את עיזבונו את הנפטר כאשר האחרון לא ערך צוואה. על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, רצונו האחרון של הנפטר אשר מבוטא בצוואה ערוכה כהלכה מהווה את הערכאה העליונה (הסמכות העליונה) בסוגיית חלוקת רכושו לאחר מותו של הנפטר. קביעה זו היא הבסיס למעמדה המשפטי העליון של הצוואה, וזאת כל עוד היא מנוסחת בהתאם לכללים שנקבעו בחוק.
חוק הירושה מגדיר שלושה "ענפי ירושה", המכונים גם "פרנטלות". ענפים אלו נקבעים על בסיס הקרבה המשפחתית לנפטר. העיקרון קובע למעשה כי במידה וקיימים יורשים בענף הראשון, הרי שהיורשים בענפים הבאים לא זכאים לחלק מהירושה. ובמידה וקיימים יורשים זכאים בענף השני, היורשים בענף השלישי אינם זכאים לחלק מהירושה.
במקרה בו הנפטר הותיר אחריו צוואה המפרטת כיצד יחולק רכושו ניתן לבקש צו קיום צוואה המונפק על ידי הרשם לענייני ירושה אשר מקנה לצוואה תוקף משפטי מחייב. כמובן ניתן לעשות זו רק לאחר פטירתו של המנוח שציווה את הצוואה.