Tag Archives: עורך דין ירושה

כאשר מבקשים יורשים לחלק את הירושה ולפנות לגורמים השונים כמו בנקים, לשכות רישום המקרקעין, משרד התחבורה וכדומה הם מתבקשים להציג צו ירושה. לקוחות רבים שואלים אותנו מה זה צו ירושה ואיך מוציאים צו ירושה?

אז מה זה צו ירושה ?

צו ירושה הוא למעשה צו משפטי של בית משפט (המונפק בדרך כלל על ידי הרשם לענייני ירושה) הקובע את חלקם של היורשים השונים בעיזבונו של הנפטר על פי החוק. כאשר אדם נפטר, כלל נכסיו נקראים עיזבון והם מהווים את הירושה על הנפטר.

צו הירושה למעשה קובע כמה אחוזים או חלקים יקבל כל יורש מתוך העיזבון כולו המיוצג כשלם. הצו מפרט זאת בצורה של שברים כמו 1/2, 1/3 וכן הלאה. הצו אינו כולל פירוט מדויק של העיזבון ואיזה פריט או נכס עובר ליורש מסוים אלא רק את אופי החלוקה של העיזבון בכללותו. חלוקה מדוייקת של נכסים ורכוש ניתן לבצע רק אם המנוח השאיר אחריו צוואה או בעזרת הסכם בין יורשים. הוצאת צו ירושה מאפשרת העברת נכסים, זכויות וכספים הרשומים על שם המוריש אל היורשים החוקיים שכן הצו מחייב כלפי הרשויות השונות.

על מנת להוציא צו ירושה יש לפנות בבקשה אל הרשם לענייני ירושה במחוז אשר בתחום סמכותו מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו.

קרא כאן בפירוט על הוצאת צו ירושה

במידה והמנוח השאיר צוואה אחריו אז במקרה זה יש להוציא צו קיום צוואה אשר יקבע כי יש לחלק את העיזבון על פי הצוואה. קרא כאן עוד על הוצאת צו קיום צוואה.

לאחר שמוגשת בקשה לצו ירושה והתהליך עובר בצורה חלקה דרך הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי (כלומר אין התערבויות או התנגדויות לצו) מתקבל הצו המיוחל.

האם חייבים להוציא צו ירושה ?

בדרך כלל יחד עם שאלת מה זה צו ירושה נשאלת גם השאלה ובשביל מה צריך אותו?
בתחילת ההליך אנו מבררים האם לנפטר היה רכוש או נכסים בכלל לחלק. לעיתים אפשר להימנע מכל התהליך של הוצאת צו ירושה אם למנוח לא היה רכוש של ממש ולמעשה הצו יהיה מיותר. אם המנוח התגורר בשכירות ובחשבון הבנק לא נותר הרבה או שליורשים הייתה הרשאה אליו, אין הכרח להוציא את הצו. חשבון הבנק יכול להיוותר מוקפא ושאר הנכסים הם בד"כ מיטלטלין המחולקים באופן אישי על ידי היורשים.

האם צו ירושה מחייב את היורש לרשת?

לא. ישנם מקרים בהם יורש מעדיף שלא לרשת את החלק לו הוא זכאי בעיזבון המנוח. על פי חוק הירושה ניתנת ליורש האפשרות להצהיר בפרק הזמן שבין מות המנוח ועד לחלוקת העיזבון שהוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון ולמעשה מסתלק ממנו. חופש זה נובע מהעיקרון  מהעיקרון שאין לחייב אדם לרשת בניגוד לרצונו. מקרים אלו אינם כה נדירים, לדוגמה: ילדים שמסתלקים מעיזבון האב שנפטר לטובת האימא שעדיין בחיים. כך כלל הנכסים עוברים אליה וכשהיא תעבור מן העולם הירושה תתחלק בין הילדים על פי דין.

מי הם היורשים על פי דין?

חוק הירושה קובע מעגלי קרבה שונים המגדירים מי הם היורשים ובאילו תנאים. בעיקרון ישנם שלושה מעגלים כאשר המעגל הראשון יורש אלא אן כן אין יורש ממנו ואז הירושה עוברת למעגל השני וכן הלאה. קרא כאן על חלוקת ירושה ללא צוואה.

במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו קרובי משפחה הקבועים בחוק או ידוע בצבור, המדינה יורשת את עיזבונו. במקרה שכזה מנוהלים נכסי העיזבון שהוקנו למדינה על-ידי אגף האפוטרופוס הכללי עד לשחרורם בהתאם להוראות הדין.

לקוחות רבים אשר זכו בירושה או שעתידים לזכות בכזו שואלים מה בעניין מס שבח ירושה. האם אצטרך לשלם מס כי קיבלתי דירה, מגרש, חנות או כל נכס מקרקעין אחר בירושה?

חוק מיסוי מקרקעין בישראל הוא זה אשר קובע את מנגנון המיסוי בעסקאות נדל"ן שונות. החוק מגדיר מהי עסקת מקרקעין ובאיזה אופן היא תמוסה אם בכלל.

עסקאות רבות אכן מלוות במס שבח מצד המוכר והיבט המיסוי הוא אחד הגורמים המשמעותיים לשיקול בכל ביצוע פעולה הנוגעת למקרקעין. משום כך הכרחי לערב עורך דין מקרקעין או רו"ח כאשר מתכוונים לרכוש או למכור דירה וזאת כדי לערוך שומה עצמית ולהבין כמה מס העיסקה תכלול לפני שחותמים על הסכם.

הידד! אין מס שבח ירושה

הבשורות הטובות הן שעל פי סעיף 4 בחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לעניין חוק המקרקעין. זה אומר בעצם שכאשר רושמים ירושה בטאבו (לשכת רישום מקרקעין) ומעבירים את הבעלות של הנכס מן המוריש ליורשים אין צורך להציג אישורי מס ואף אין צורך להצהיר על הירושה לרשויות המס. ההעברה היא שקופה מבחינת מיסוי והבעלות עוברת ליורשים ללא התערבות מיסוי מקרקעין.

לאחרונה החלו להישמע קולות ממשרד האוצר לגבי מס ירושה או מס עיזבון כפי שהיה נהוג לפני שנים רבות אולם נכון להיום הדבר אינו נראה קורם עור וגידים על אף הבטחות הבחירות של מפלגות שונות.

מה קורה כשמוכרים נכס שהתקבל בירושה? האם יהיה כאן מס שבח?

באופן עקרוני כן. היורש נכנס לנעליו של המנוח וקמה חבות במס השבח. לדוגמv: אם האב המנוח קנה מגרש בשנת 1990 על סך 100,000 ש"ח, בנו שירש את המגרש ישלם מס שבח כאילו הוא עצמו רכש את המגרש תמורת 100,000 ש"ח בשנת 1990. קיימים גם מקרים אחרים כאשר מדובר במוריש שנפטר לפני שנת 1981 אותם נפרט בהמשך.

האם קיים פטור לגבי מס שבח במכירת נכס מירושה ?
בחוק מוגדרים סוגי פטור שונים למס שבח בעניין מכירת מקרקעין ואף נקבע הסדר מיוחד לגבי פטור מס שבח לדירה שהתקבלה בירושה. על פי החוק ניתן לנצל פטור שהמוריש היה זכאי לו בחייו במועד המכר.

בפרק החמישי לחוק מיסוי למקרקעין הוגדר "פטור לדירת מגורים מזכה" כהגדרתה בסעיף 49ב (על פי סעיף זה"דירת מגורים מזכה" היא דירה ששימשה למגורים לפחות 18 חודשים לפני מכירתה והייתה דירתו היחידה של המוכר בישראל).

כך למעשה המוכר "דירת מגורים מזכה" זכאי לפטור ממס במכירתה אם מתקיים סעיף 5 לחוק המפרט את התנאים לפטור דירת מגורים מזכה שקיבל מוכר בירושה, ואלו הם:

המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;

לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;

אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת הגורים, היה פטור ממס בשל המכירה.

בכדי לסכם בקצרה מתי ניתן לקבל פטור מס שבח ירושה :

על פי חוק מיסוי מקרקעין ניתן פטור ממס שבח ליורש דירה לפי סעיף 49ב(5) במידה ועמד ב3 תנאים מצטברים:

למוריש הייתה דירה אחת בלבד בחייו.

ליורש יש קרבה משפחתית ברורה אל המוריש (המוריש הוא הורה או בן זוג, או חותנו של היורש).

במידה והמוריש היה מוכר את דירתו עוד בחיים – היה זכאי לפטור לפי אחד מסעיפי הפטור במכר דירת מגורים שבחוק מיסוי מקרקעין.

השימוש בפטור זה לפי סעיף 49 ב (5) מאפשר ליורש שבבעלותו דירה אחת למכור את הדירה שהתקבלה בירושה ללא כל חבות במס. בנוסף יוכל למכור את דירתו שלו בפטור אחר אם תעמוד בתנאים על פי החוק.

חבות במס בגין מכר נכסי ירושה

אם מדובר על נכס מקרקעין שאינו "דירת מגורים מזכה" אלא נכס אחר כמו חנות או מגרש וכדומה, ו/או במקרה הנכס שנתקבל בירושה לא עומד בתנאי הפטור הקבועים בסעיף  49ב(5) לחוק, קמה חבות במס שבח.

כיצד מחושב מס שבח על נכסים שנתקבלו בירושה?

כאשר מחשבים חבות במס שבח לפי החוק יש לקבוע את שווי הרכישה ותאריך הרכישה של הנכס בכדי לשקלל את השבח שצבר הנכס והרווח שזכה לו המוכר. מתוך הרווח הזה נגזר מס השבח.

סעיף 26 לחוק מיסוי מקרקעין מגדיר את שווי הרכישה בהורשה ושם נקבע כי קביעת שווי הרכישה של זכות במקרקעין שהגיעה למוכר בדרך הורשה או בדרך ויתור של אחר על זכותו לרשת אותה מתחלקת לשני מקרים;

(1)   כאשר מוריש נפטר לפני 1 באפריל 1981:  שווי הזכות נקבע על פי יום פטירת המוריש. בנוסף יראו גם את יום הרכישה כיום פטירת המוריש. (זאת משום שעד אפריל 1981 הוטל מס עיזבון)

(2)   כאשר המוריש נפטר לאחר 1 באפריל 1981: השווי מחושב כאילו הנכס נמכרה בידי המוריש ויום הרכישה נקבע לפי מועד הרכישה של המוריש גם כן.

* בנוסף לצורך החישוב יזקפו הוצאות שהוציא המוריש ו/או היורש שניתן להכיר בהן בשומה.

צרו קשר עם משרדנו על מנת למצות את זכויותיכם בכל הנוגע למכירת נכסים בירושה ולקבל מידע נוסף על מס שבח ירושה.

חוק הירושה בישראל, קובע באופן ברור כיצד יש לבצע חלוקת ירושה ללא צוואה.
החוק מונה שתי אפשרויות לחלוקת רכושו של הנפטר, הראשונה היא "על פי צוואה" והשנייה היא "על פי דין".

על פי צוואה – זוהי הדרך בה מחלקים את הירושה על פי הכתוב בצוואה שהותיר אחריו המנוח. כל עוד הצוואה נערכה כהלכה ועומדת בתנאי החוק, הירושה תתחלק בדיוק כפי המפורט בה. כמובן שיש להוציא צו קיום צוואה למימוש הצוואה.

אולם, במקרים רבים אנשים לא עורכים צוואה מסודרת בחייהם או שהצוואה נפסלת מסיבות שונות. כאשר זהו המקרה, הירושה מתחלקת על פי המנגנון הקבוע בחוק הירושה זוהי ירושה על פי דין.

תהליך חלוקת ירושה ללא צוואה

על פי הקבוע בחוק, יורשיו של המנוח מתחלקים לשלושה מעגלי קרבה (פרנטלות).

קרא כאן על מעגלי הקרבה ומנגנון חלוקת הירושה בפירוט

בקצרה, סעיף 10 לחוק הירושה מגדיר כי היורשים על פי דין הם בני משפחתו של המנוח. אלו הם בן/בת הזוג, ילדיו של המנוח וצאצאיהם, הוריו של המנוח והורי הוריו של המנוח וצאצאיהם. כלומר כל קרובי המשפחה מילדים, סבים ועד בני דודים ואחיינים.

חשוב להבין כי על אף הכללת כל אלו כבני משפחה יורשים, קיים סדר עדיפות לבני משפחה קרובים יותר על פני אחרים והם אלו שיזכו בירושה. קדימות זו תורמת לכך שהירושה לא תתחלק להמון חלקים קטנים בין כל קרובי המשפחה, אלא תתחלק לחלקים מעטים אך גדולים בין בני המשפחה הקרובים ביותר שנותרו למנוח.

לדוגמה: נניח ולמנוח הייתה דירה בבעלותו והוא הותיר אחריו אלמנה, 3 ילדים, 7 נכדים ועוד אחיינים ובני דודים. אם הירושה היתה מתחלקת בין כולם, הרי שבסופו של דבר היו עשרות בעלים לדירה אחת. חלוקה שכזו מקשה את מימוש הירושה, ומגבילה את האפשרות  לבצע פעולות ברכוש מן העיזבון. כך יוצא שלמכור את הדירה תידרש הסכמה של כולם, כמו גם לחתום על חוזה שכירות או לבצע כל פעולה בנכס. זהו מצב אבסורדי שהמחוקק שואף למנוע ובצדק.

הסתלקות מירושה

לעתים, היורשים החוקיים מחליטים לוותר על חלקם בירושה מסיבה זו או אחרת. דוגמה לכך יכולה להיות ילדים שמסתלקים מירושת העיזבון הכולל דירה לטובת האימא שתהיה הבעלים המלאים של הדירה.

במקרים אלה, חלקו של היורש אשר הסתלק מהעיזבון מצטרף לחלקם של היורשים האחרים והוא נחשב כמי שלא היה יורש מלכתחילה. בנוסף, קיימת אפשרות של הסתלקות מהעיזבון לטובת יורש אחר. על פי חוק הירושה, הסתלקות לטובת יורש אחר יכולה להיות רק לטובת בן זוגו של המנוח, ילדו או אחיו. במקרה זה, חלקו של היורש המסתלק עוברת במלואה לאדם אשר לטובתו נעשתה ההסתלקות.

מה ניתן ללמוד מן החוק בעניין חלוקת ירושה ללא צוואה ?

חוק הירושה מגדיר היטב את האופן שבו ירושה מתחלקת בין קרובי משפחה בלבד. כך למעשה שומר החוק את הירושה "בתוך המשפחה".  אולם לא תמיד החלוקה הקבועה בחוק מיטיבה עם היורשים ומצבם הייחודי.

יש סיבה לכך שעורכי דין רבים העוסקים בדיני ירושה ומשפחה ממליצים בכל תוקף על עריכת צוואה, וזאת מכמה סיבות.

ראשית, רק צוואה ערוכה בהתאם לדרישות החוק תבטיח את חלוקת רכושו של המצווה בהתאם לרצונו. שנית, ירושה על פי דין עלולה להציב את היורשים בפני מחלוקות לא פשוטות, וסיטואציות מורכבות אשר מובילות לא אחת לתביעות הדדיות וסכסוכים המגיעים לפתחו של בית משפט.
לדוגמה: יורש אשר נמצא בחובות עלול לאבד את חלקו בירושה עקב דרישות הנושים לחלקו, במצב זה הוא יעדיף שבן משפחה יקבל את חלקו ולא הנושים.

צור קשר על מנת לקבל ייעוץ משפטי ומקצועי בעניין חלוקת ירושה

ירושה ללא צוואה היא הדרך הנפוצה לחלק את עיזבונו את הנפטר כאשר האחרון לא ערך צוואה. על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, רצונו האחרון של הנפטר אשר מבוטא בצוואה ערוכה כהלכה מהווה את הערכאה העליונה (הסמכות העליונה) בסוגיית חלוקת רכושו לאחר מותו של הנפטר. קביעה זו היא הבסיס למעמדה המשפטי העליון של הצוואה, וזאת כל עוד היא מנוסחת בהתאם לכללים שנקבעו בחוק.

אין להמעיט בחשיבותה של עריכת צוואה במיוחד כאשר יש מספר יורשים שכן בצוואה מפרט האדם את רצונו המדויק באשר לחלוקת רכושו לאחר מותו. צוואה לא מותירה ספק בעניין ולמעשה מונעת סכסוכים וריבים בין בני משפחה באשר לחלוקת הרכוש. קרא כאן על חשיבות עריכת צוואה.

אולם, אנשים רבים בוחרים או נמנעים מלערוך צוואה בחייהם מסיבות השמורות להם או שאינם מודעים לעניין, וכאשר הם נפטרים, רכושם מתחלק באופן הקבוע על פי חוק הירושה.
לחלופין כאשר הותירו צוואה שאינה בעלת תוקף משפטי, הרשם לענייני ירושה קובע כי אין לה תוקף וגם אז חוק הירושה קובע כיצד יחולק רכוש הנפטר, וזאת על פי מספר עקרונות .

כיצד מתחלק הרכוש על פי חוקי ירושה ללא צוואה ?

חוק הירושה מגדיר שלושה "ענפי ירושה", המכונים גם "פרנטלות". ענפים אלו נקבעים על בסיס הקרבה המשפחתית לנפטר. העיקרון קובע למעשה כי במידה וקיימים יורשים בענף הראשון, הרי שהיורשים בענפים הבאים לא זכאים לחלק מהירושה. ובמידה וקיימים יורשים זכאים בענף השני, היורשים בענף השלישי אינם זכאים לחלק מהירושה.

ענפי הירושה – פרנטלות

הענף הראשון קובע את צאצאיו הישירים של הנפטר כיורשים הזכאים לבעלות על ירושה ללא צוואה. כאשר  הנפטר הותיר מאחוריו צאצאים, הירושה מתחלקת ביניהם באופן שווה. ראוי לציין כי ילדיו המאומצים של הנפטר שווים במעמדם  לילדיו הביולוגיים, ומוענקת להם זכות שווה ליהנות מירושת הנפטר.

בענף השני ממוקמים ההורים של הנפטר.  אם ההורים עדיין בחיים, הירושה תתחלק באופן שווה ביניהם. במידה וההורים כבר אינם בחיים, הירושה תתחלק בין צאצאיהם באופן שוויוני כלומר – מחצית לצאצאי האם ומחצית לצאצאי האב.

בענף השלישי ממוקמים הסבים של הנפטר. במידה והסבים עדיין בחיים, בדומה לענף השני, הירושה תתחלק באופן שווה בין הסבים, כאשר במידה ומי מהם אינו בחיים, הירושה תעבור לצאצאיו.

האם בן הזוג זכאי ליהנות מירושה ללא צוואה?

על-פי הדין הישראלי, בן או בת זוג של הנפטר, זוכה לחלקים בעיזבון בהתאם לענף אתו הם יורשים. החוק מכיר במעמד המועדף של בן/בת הזוג של הנפטר, ובזכותם לרשת חלק מן עיזבונו לאחר פטירתו. על כן באופן עקרוני נקבע כי מעמדו של בן הזוג במסגרת חלוקת הרכוש גובר ככל שהחלוקה ממשיכה ויורדת בענפי הירושה, באופן הבא:

אם חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מן הענף הראשון (צאצאים), בן/בת הזוג זכאים לרשת מחצית משווי הירושה. המחצית השנייה מתחלקת בין שאר היורשים באופן שווה, בדרך כלל אלו הילדים.

כאשר חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מן ענף השני, בן/בת הזוג זכאים לרשת מחצית מהרכוש, והמחצית השנייה מחולקת בין ההורים. במידה וההורים אינם עוד בחיים, בני הזוג זכאים לשני שליש מהרכוש, והשליש הנוסף מתחלק בין צאצאי ההורים.

כאשר חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מקרב הענף השלישי, בן/בת הזוג זכאים לרשת שני שליש מן הרכוש, והשליש נותר מתחלק בין סביו של הנפטר וצאצאיהם.

במקרים בהם אחד היורשים, אשר לו זכות לרשת חלק מן הרכוש, מוגדר על פי הדין כמי שאינו זכאי לחלק מהירושה, חלקו נפסל ולמעשה מחולק בין שאר היורשים באופן שווה.
מהם המקרים אשר יורש לא זכאי לחלק מן הירושה?
על פי החוק, כל אדם אשר נמצא אשם בגרימת מותו של המוריש, או בניסיון לעשות כן, נפסל מקבלת הירושה, בבחינת "הרצחת וגם ירשת" (מורשת מן המשפט העברי והתנ"ך – פרשת נבות היזרעאלי ואחאב). כמו כן במידה ואותו אדם פעל לשם העלמת או זיוף צוואתו של הנפטר גם הוא אינו זכאי לחלק מן הירושה.

במקרים בהם הנפטר לא הותיר אחריו יורשים כלל, ולרבות בני זוג, הורים או צאצאים, הירושה מועברת למדינת ישראל. ברכוש אשר מתקבל באופן כזה המדינה מחויבת להשתמש בו לצורכי בריאות, חינוך, מדע סעד ואלו בלבד.

חוקי ירושה ללא צוואה

קרא עוד על:
הוצאת צו ירושה
צו קיום ירושה או צו קיום צוואה

​על מנת לחלק את עיזבונו של הנפטר קיימות שתי דרכים לבצע זאת לפי החוק במדינת ישראל – על פי דין ירושה או על פי צוואה. למעשה מדובר בשני צווים שונים אשר אותם מנפיק הרשם לענייני ירושה לפי הצורך. כאשר היורשים מבקשים צו קיום ירושה יש להבחין בין שני המקרים – ירושה או צוואה שכן אין דבר כזה צו קיום ירושה אלא צו ירושה או צו קיום צוואה.

מתי יש להוציא צו ירושה (המכונה בשוגג צו קיום ירושה)?

כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה המפרטת כיצד יש לחלק את רכושו עם מותו על היורשים לחלק את הרכוש על פי הדין הקבוע בחוק הירושה. חוק הירושה קובע באופן ברור כיצד הרכוש מתחלק בין הצאצאים ובן זוג ואם אחד מאלה אינם בחיים אז להם גם נקבעו יורשים על פי החוק.

לצורך הוצאת צו ירושה, יש צורך לפנות לרשם הירושות במחוז בו התגורר המנוח ולהגיש בקשה למתן צו ירושה. הבקשה למתן צו ירושה מפרטת את פרטי הנפטר, זהות היורשים ופרטים נוספים הנדרשים לשם הוצאת צו ירושה. מומלץ לפנות לעורך דין ירושות בכדי שהליך הוצאת הצו יתנהל באופן זריז ויעיל.

עם הנפקת צו הירושה ניתן לגשת לכל מוסד רשמי כמו לשכת רישום המקרקעין (טאבו), בנקים, משרד הרישוי ועוד – ולקבל את החלק בעיזבון הרשום על שם הנפטר, כמפורט בצו.

לחץ כאן לפרטים נוספים איך מוציאים צו ירושה.

האם ניתן לחלק את הירושה באופן אחר מזה הקבוע בחוק?

חוק הירושה מאפשר הסכם בין יורשים אשר מאפשר ליורשים על פי דין  או יורשים על פי צוואה לשנות את חלוקת העיזבון ביניהם, כך שכל אחד מהם יקבל חלק או פריט רכוש שונה מזה  המגיע לו על פי צו הירושה (צו קיום ירושה) או צו קיום הצוואה.

מהו צו קיום צוואה?

במקרה בו הנפטר הותיר אחריו צוואה המפרטת כיצד יחולק רכושו ניתן לבקש צו קיום צוואה המונפק על ידי הרשם לענייני ירושה אשר מקנה לצוואה תוקף משפטי מחייב. כמובן ניתן לעשות זו רק לאחר פטירתו של המנוח שציווה את הצוואה.

את הבקשה למתן צו קיום צוואה יכולים לבקש היורשים המוזכרים בצוואה, וכן כל אדם אשר מעוניין במתן צו הקיום. במקרה והצוואה מתייחסת רק לחלק מנכסיו של המנוח, צו קיום הצוואה יהא תקף לגבי הנכסים שהוזכרו בצוואה בלבד. שאר נכסי העיזבון שאר לא צוינו בצוואה יחולקו על פי דין חוק הירושה, באמצעות צו ירושה. כמובן שמומלץ לפנות לעורך דין צוואה אשר מעורה בהליך של הוצאת הצו.

לצו קיום צוואה אין תוקף והוא אינו מתיישן שכן דינו הוא כדין פסק דין של בית משפט. ניתן לבקש לקבל צו קיום צוואה בכל עת בכל לשכות הרשם לענייני ירושה.

משרדנו נותן שירות של הוצאת צו ירושה החוסך זמן וטרחה עבור הלקוחות שלנו.

מכיוון שהליך הוצאת צו ירושה כרוך במילוי טפסים ארוכים וסבוכים מבחינה ביורוקרטית הדורשים אימות חתימה מול עורך דין, באופן טבעי לקוחות רבים פונים אלינו בבקשה לעזרה בעניין הוצאת צווי ירושה.

השירות מבוצע על ידי עורכי דין בעלי ניסיון רב בתחום הירושה ועיזבון בכלל ובעלי ניסיון רב בהוצאת צווים משפטיים בפרט. היות ומשרדנו עוסק בענייני ירושה עשרות שנים ומודע להליך מקרוב אנו מכירים היטב את ההתנהלות וצורת העבודה הרצויה מול הרשם לענייני ירושה ויודעים מה כדאי לעשות ומה לא מומלץ לעשות בכדי שהליך הוצאת צו הירושה יעבור ללא עיכובים ובעיות והלקוח יקבל את צו הירושה מהר ככל הניתן.

בעקבות פניות רבות מאנשים המבקשים מאיתנו עזרה והדרכה איך מוציאים צו ירושה וכיצד יש למלא את טופס הבקשה לצו ירושה, מהם המסמכים אותם יש לצרף ומה הכוונה במונח משפטי כזה או אחר, הבנו שהדרישות להגשת בקשה לצו ירושה קשות להבנה ללא ידע משפטי (לא מעט עורכי דין מתקשים בעצמם עם ההליך). ועל כן, על אך המידע הרב באינטרנט ובמשרד המשפטים רבים מתקשים למלא את הבקשה להוצאת צו ירושה כהלכה ומגישים את הבקשה באופן שגוי וכתוצאה מכך הליך הוצאת צו הירושה נכשל או מתעכב חודשים רבים- עובדה אשר מכבידה וגורמת נזק ליורשים.

על פי סעיף 14 (ב) לתקנות הירושה:
"לא תתקבל בקשה לצו ירושה או לצו קיום אלא אם כן התמלאו כל אלה:
1) כל הפרטים הנדרשים לפי הטופס שנקבע בתקנת משנה (א) מולאו כהלכה וצורפו
לטופס כל המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה;"

החשיבות הגדולה הנובעת מהוצאת צו ירושה נובעת מהעובדה כי כי כל עוד אין בידי היורשים צו ירושה שהונפק מרשם הירושה, למעשה כל נכסי הירושה מוקפאים ולא ניתן לעשות בהם שימוש, לחלק או להעביר אותם. פעולות שונות כמו העברת בעלות על רכב, שימוש בכספי חשבון בנק, העברה, מכירה או השכרה של נכס מן הירושה וכיוצא בזה.

מה אנו עושים עבורכם לצורך הוצאת צו ירושה?

במהלך הבקשה לצו ירושה אנו מבצעים מספר פעולות:
בחינת מצב היורשים וסטטוס כשירות לרשת.
עריכת הבקשה לצו ירושה בצורה נאותה.
בדיקת המסמכים המשפטיים שיש לצרף.
חתימה על תצהיר ואימות נתונים על ידי עורך דין.
הגשת הבקשה לרשם לענייני ירושה המתאים.
מעקב אחר התקדמות הטיפול בבקשה מול רשם הירושה עד קבלת הצו.

מחיר צו ירושה – כמה עולה להוציא צו ירושה?

העלות של הליך הוצאת צו ירושה מורכבת משניים:
תשלום אגרות לרשם לענייני ירושה ותשלום שכר טרחת עורך הדין.
מכיוון שהאגרות הנדרשות לצורך הוצאת צו ירושה משתנות על פי משרד המשפטים יש להתעדכן באתר של הרשם לענייני ירושה בנוגע לגובה האגרות המדויק או ליצור קשר עם משרדנו.
תשלום שכר טרחת עורך הדין שאנו גובים עבור הוצאת צו ירושה נמוך משמעותית מן התעריף המומלץ של לשכת עורכי הדין ( לבקשה רגילה סטנדרטית) ללא התנגדויות.

לעתים ההליך של הנפקת צו ירושה מסתבך כאשר מוגשת התנגדות לצו. מי שיש בידו טענה או סיבה שבגינה הוא חושב שאין לתת צו ירושה על סמך הבקשה שהוגשה לרשם, יכול להגיש התנגדות למתן צו הירושה בחלון הזמנים שקבע לכך הרשם.  במקרה כזה, הבקשה עוברת לצו ירושה לבית המשפט למעשה מתחילים הליך של ניהול משפט לכל דבר ועניין. משכך עלות ניהול משפט אינה נכללת בשכר טרחה להוצאת צו ירושה.

מתי ואיך מוציאים צו ירושה?

כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, או כאשר קיימת צוואה אשר אינה כוללת את כל רכושו של המנוח יש לבקש צו ירושה. במקרה כזה זהות היורשים וחלקם בירושה, נקבע על פי האמור בחוק ומטרת הצו היא להצהיר על זהות היורשים וחלקם בעיזבון.

הבקשה למתן צו ירושה, מוגשת לרשם לענייני ירושה בלשכה המתאימה על פי מקום מגוריו של המנוח. מבקש הבקשה הנו אחד היורשים, או אחד היורשים של יורש אשר נפטר.

פעולות הרשם לענייני ירושה

משהוגשה בקשה להוצאת צו ירושה, הרשם בוחן האם קיים תיק קודם על שמו של המנוח והאם הבקשה שהוגשה, תקינה, הוגשה על ידי אדם המוסמך לכך (יורש) ואם אין בה פרטים חסרים. בנוסף בודק הרשם אם לא הופקדה צוואה על ידי המנוח אשר גוברת על צו ירושה.

לאחר בדיקה מקדמית זו של הרשם, מתפרסמת מודעה בעיתון, בדבר הגשת בקשה לקבלת צו ירושה. כך למעשה ניתן למי שישי לו עניין להגיש התנגדות למתן הצו. במקביל, מועברת הבקשה לתגובתו של בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. אם הוגשה התנגדות לבקשה, מעביר הרשם את התיק לטיפולו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר ידון בבקשה ויקבל החלטה, האם לתת צו ירושה.

מה כוללת הבקשה להוצאת צו ירושה?

הבקשה לקבלת צו ירושה היא למעשה טופס ייעודי ארוך מאוד אותו ניתן להוריד מאתר האינטרנט של משרד המשפטים. אשר מכיל פרטים רבים אותם יש למלא . בנוסך יש לצרף לבקשה מסמכים רלוונטיים, כמו תעודת פטירה ועותק מן ההודעה שנשלחה ליורשים, על הגשת הבקשה. מילוי הבקשה באופן מדויק שוב מאוד, אחרת, מוחזרת הבקשה אל השולח למילוי הפרטים החסרים והמשמעות היא כי הטיפול בבקשה מתעכב. לאחרונה עקב עומסים אצל הרשם, צווי ירושה מתעכבים גם כך ולכן רצוי להימנע מעיכובים מיותרים ולמלא את הבקשה כראוי.

משכך, כפי שנאמר קודם לכן, עקב המורכבות רבים מעדיפים למסור את הטיפול בבקשה להוצאת צו ירושה, לעורך דין אשר צבר ניסיון רב בענייני ירושה. כך יודעים היורשים כי הבקשה מטופלת בצורה מיטבית והצו יינתן בהקדם האפשרי.

לסיכום: איך מוציאים צו ירושה ?

1. משיגים תעודת פטירה
2. ממלאים בקשה לצו ירושה (בעזרת עו"ד) ומאמתים חתימה עליה מול עו"ד
3. מצרפים את הטפסים הנדרשים, אגרות, תעודות ותצהירים
4. מגישים לרשם הירושה במחוז מגוריו של המנוח/ה.

===> צרו קשר לייעוץ מיידי איך מוציאים צו ירושה ו/או צוואה למשרדנו