מה זה צו ירושה

צו ירושה דוגמאכאשר מבקשים יורשים לחלק את הירושה ולפנות לגורמים השונים כמו בנקים, לשכות רישום המקרקעין, משרד התחבורה וכדומה הם מתבקשים להציג צו ירושה. לקוחות רבים שואלים אותנו מה זה צו ירושה ואיך מוציאים צו ירושה?

אז מה זה צו ירושה ?

צו ירושה הוא למעשה צו משפטי של בית משפט (המונפק בדרך כלל על ידי הרשם לענייני ירושה) הקובע את חלקם של היורשים השונים בעיזבונו של הנפטר על פי החוק. כאשר אדם נפטר, כלל נכסיו נקראים עיזבון והם מהווים את הירושה על הנפטר.

צו הירושה למעשה קובע כמה אחוזים או חלקים יקבל כל יורש מתוך העיזבון כולו המיוצג כשלם. הצו מפרט זאת בצורה של שברים כמו 1/2, 1/3 וכן הלאה. הצו אינו כולל פירוט מדויק של העיזבון ואיזה פריט או נכס עובר ליורש מסוים אלא רק את אופי החלוקה של העיזבון בכללותו. חלוקה מדוייקת של נכסים ורכוש ניתן לבצע רק אם המנוח השאיר אחריו צוואה או בעזרת הסכם בין יורשים. הוצאת צו ירושה מאפשרת העברת נכסים, זכויות וכספים הרשומים על שם המוריש אל היורשים החוקיים שכן הצו מחייב כלפי הרשויות השונות.

על מנת להוציא צו ירושה יש לפנות בבקשה אל הרשם לענייני ירושה במחוז אשר בתחום סמכותו מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו.

קרא כאן בפירוט על הוצאת צו ירושה

במידה והמנוח השאיר צוואה אחריו אז במקרה זה יש להוציא צו קיום צוואה אשר יקבע כי יש לחלק את העיזבון על פי הצוואה. קרא כאן עוד על הוצאת צו קיום צוואה.

לאחר שמוגשת בקשה לצו ירושה והתהליך עובר בצורה חלקה דרך הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי (כלומר אין התערבויות או התנגדויות לצו) מתקבל הצו המיוחל.

האם חייבים להוציא צו ירושה ?

צו ירושה שאלותבדרך כלל יחד עם שאלת מה זה צו ירושה נשאלת גם השאלה ובשביל מה צריך אותו?
בתחילת ההליך אנו מבררים האם לנפטר היה רכוש או נכסים בכלל לחלק. לעיתים אפשר להימנע מכל התהליך של הוצאת צו ירושה אם למנוח לא היה רכוש של ממש ולמעשה הצו יהיה מיותר. אם המנוח התגורר בשכירות ובחשבון הבנק לא נותר הרבה או שליורשים הייתה הרשאה אליו, אין הכרח להוציא את הצו. חשבון הבנק יכול להיוותר מוקפא ושאר הנכסים הם בד”כ מיטלטלין המחולקים באופן אישי על ידי היורשים.

האם צו ירושה מחייב את היורש לרשת?

לא. ישנם מקרים בהם יורש מעדיף שלא לרשת את החלק לו הוא זכאי בעיזבון המנוח. על פי חוק הירושה ניתנת ליורש האפשרות להצהיר בפרק הזמן שבין מות המנוח ועד לחלוקת העיזבון שהוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון ולמעשה מסתלק ממנו. חופש זה נובע מהעיקרון  מהעיקרון שאין לחייב אדם לרשת בניגוד לרצונו. מקרים אלו אינם כה נדירים, לדוגמה: ילדים שמסתלקים מעיזבון האב שנפטר לטובת האימא שעדיין בחיים. כך כלל הנכסים עוברים אליה וכשהיא תעבור מן העולם הירושה תתחלק בין הילדים על פי דין.

מי הם היורשים על פי דין?

חוק הירושה קובע מעגלי קרבה שונים המגדירים מי הם היורשים ובאילו תנאים. בעיקרון ישנם שלושה מעגלים כאשר המעגל הראשון יורש אלא אן כן אין יורש ממנו ואז הירושה עוברת למעגל השני וכן הלאה. קרא כאן על חלוקת ירושה ללא צוואה.

במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו קרובי משפחה הקבועים בחוק או ידוע בצבור, המדינה יורשת את עיזבונו. במקרה שכזה מנוהלים נכסי העיזבון שהוקנו למדינה על-ידי אגף האפוטרופוס הכללי עד לשחרורם בהתאם להוראות הדין.

מס שבח ירושה – שאלות נפוצות

לקוחות רבים אשר זכו בירושה או שעתידים לזכות בכזו שואלים מה בעניין מס שבח ירושה. האם אצטרך לשלם מס כי קיבלתי דירה, מגרש, חנות או כל נכס מקרקעין אחר בירושה?

מס שבח ירושהחוק מיסוי מקרקעין בישראל הוא זה אשר קובע את מנגנון המיסוי בעסקאות נדל”ן שונות. החוק מגדיר מהי עסקת מקרקעין ובאיזה אופן היא תמוסה אם בכלל.

עסקאות רבות אכן מלוות במס שבח מצד המוכר והיבט המיסוי הוא אחד הגורמים המשמעותיים לשיקול בכל ביצוע פעולה הנוגעת למקרקעין. משום כך הכרחי לערב עורך דין מקרקעין או רו”ח כאשר מתכוונים לרכוש או למכור דירה וזאת כדי לערוך שומה עצמית ולהבין כמה מס העיסקה תכלול לפני שחותמים על הסכם.

הידד! אין מס שבח ירושה

פטור דירה בירושה מס שבחהבשורות הטובות הן שעל פי סעיף 4 בחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לעניין חוק המקרקעין. זה אומר בעצם שכאשר רושמים ירושה בטאבו (לשכת רישום מקרקעין) ומעבירים את הבעלות של הנכס מן המוריש ליורשים אין צורך להציג אישורי מס ואף אין צורך להצהיר על הירושה לרשויות המס. ההעברה היא שקופה מבחינת מיסוי והבעלות עוברת ליורשים ללא התערבות מיסוי מקרקעין.

לאחרונה החלו להישמע קולות ממשרד האוצר לגבי מס ירושה או מס עיזבון כפי שהיה נהוג לפני שנים רבות אולם נכון להיום הדבר אינו נראה קורם עור וגידים על אף הבטחות הבחירות של מפלגות שונות.

מה קורה כשמוכרים נכס שהתקבל בירושה? האם יהיה כאן מס שבח?

באופן עקרוני כן. היורש נכנס לנעליו של המנוח וקמה חבות במס השבח. לדוגמv: אם האב המנוח קנה מגרש בשנת 1990 על סך 100,000 ש”ח, בנו שירש את המגרש ישלם מס שבח כאילו הוא עצמו רכש את המגרש תמורת 100,000 ש”ח בשנת 1990. קיימים גם מקרים אחרים כאשר מדובר במוריש שנפטר לפני שנת 1981 אותם נפרט בהמשך.

האם קיים פטור לגבי מס שבח במכירת נכס מירושה ?
בחוק מוגדרים סוגי פטור שונים למס שבח בעניין מכירת מקרקעין ואף נקבע הסדר מיוחד לגבי פטור מס שבח לדירה שהתקבלה בירושה. על פי החוק ניתן לנצל פטור שהמוריש היה זכאי לו בחייו במועד המכר.

בפרק החמישי לחוק מיסוי למקרקעין הוגדר “פטור לדירת מגורים מזכה” כהגדרתה בסעיף 49ב (על פי סעיף זה”דירת מגורים מזכה” היא דירה ששימשה למגורים לפחות 18 חודשים לפני מכירתה והייתה דירתו היחידה של המוכר בישראל).

כך למעשה המוכר “דירת מגורים מזכה” זכאי לפטור ממס במכירתה אם מתקיים סעיף 5 לחוק המפרט את התנאים לפטור דירת מגורים מזכה שקיבל מוכר בירושה, ואלו הם:

המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;

לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;

אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת הגורים, היה פטור ממס בשל המכירה.

בכדי לסכם בקצרה מתי ניתן לקבל פטור מס שבח ירושה :

על פי חוק מיסוי מקרקעין ניתן פטור ממס שבח ליורש דירה לפי סעיף 49ב(5) במידה ועמד ב3 תנאים מצטברים:

למוריש הייתה דירה אחת בלבד בחייו.

ליורש יש קרבה משפחתית ברורה אל המוריש (המוריש הוא הורה או בן זוג, או חותנו של היורש).

במידה והמוריש היה מוכר את דירתו עוד בחיים – היה זכאי לפטור לפי אחד מסעיפי הפטור במכר דירת מגורים שבחוק מיסוי מקרקעין.

השימוש בפטור זה לפי סעיף 49 ב (5) מאפשר ליורש שבבעלותו דירה אחת למכור את הדירה שהתקבלה בירושה ללא כל חבות במס. בנוסף יוכל למכור את דירתו שלו בפטור אחר אם תעמוד בתנאים על פי החוק.

חבות במס בגין מכר נכסי ירושה

אם מדובר על נכס מקרקעין שאינו “דירת מגורים מזכה” אלא נכס אחר כמו חנות או מגרש וכדומה, ו/או במקרה הנכס שנתקבל בירושה לא עומד בתנאי הפטור הקבועים בסעיף  49ב(5) לחוק, קמה חבות במס שבח.

כיצד מחושב מס שבח על נכסים שנתקבלו בירושה?

כמס שבח ירושה חישובאשר מחשבים חבות במס שבח לפי החוק יש לקבוע את שווי הרכישה ותאריך הרכישה של הנכס בכדי לשקלל את השבח שצבר הנכס והרווח שזכה לו המוכר. מתוך הרווח הזה נגזר מס השבח.

סעיף 26 לחוק מיסוי מקרקעין מגדיר את שווי הרכישה בהורשה ושם נקבע כי קביעת שווי הרכישה של זכות במקרקעין שהגיעה למוכר בדרך הורשה או בדרך ויתור של אחר על זכותו לרשת אותה מתחלקת לשני מקרים;

(1)   כאשר מוריש נפטר לפני 1 באפריל 1981:  שווי הזכות נקבע על פי יום פטירת המוריש. בנוסף יראו גם את יום הרכישה כיום פטירת המוריש. (זאת משום שעד אפריל 1981 הוטל מס עיזבון)

(2)   כאשר המוריש נפטר לאחר 1 באפריל 1981: השווי מחושב כאילו הנכס נמכרה בידי המוריש ויום הרכישה נקבע לפי מועד הרכישה של המוריש גם כן.

* בנוסף לצורך החישוב יזקפו הוצאות שהוציא המוריש ו/או היורש שניתן להכיר בהן בשומה.

צרו קשר עם משרדנו על מנת למצות את זכויותיכם בכל הנוגע למכירת נכסים בירושה ולקבל מידע נוסף על מס שבח ירושה.

חלוקת ירושה ללא צוואה

חלוקת ירושה ללא צוואהחוק הירושה בישראל, קובע באופן ברור כיצד יש לבצע חלוקת ירושה ללא צוואה.
החוק מונה שתי אפשרויות לחלוקת רכושו של הנפטר, הראשונה היא “על פי צוואה” והשנייה היא “על פי דין“.

על פי צוואה – זוהי הדרך בה מחלקים את הירושה על פי הכתוב בצוואה שהותיר אחריו המנוח. כל עוד הצוואה נערכה כהלכה ועומדת בתנאי החוק, הירושה תתחלק בדיוק כפי המפורט בה. כמובן שיש להוציא צו קיום צוואה למימוש הצוואה.

אולם, במקרים רבים אנשים לא עורכים צוואה מסודרת בחייהם או שהצוואה נפסלת מסיבות שונות. כאשר זהו המקרה, הירושה מתחלקת על פי המנגנון הקבוע בחוק הירושה זוהי ירושה על פי דין.

תהליך חלוקת ירושה ללא צוואה

על פי הקבוע בחוק, יורשיו של המנוח מתחלקים לשלושה מעגלי קרבה (פרנטלות).

קרא כאן על מעגלי הקרבה ומנגנון חלוקת הירושה בפירוט

איך מקבלים צו ירושהבקצרה, סעיף 10 לחוק הירושה מגדיר כי היורשים על פי דין הם בני משפחתו של המנוח. אלו הם בן/בת הזוג, ילדיו של המנוח וצאצאיהם, הוריו של המנוח והורי הוריו של המנוח וצאצאיהם. כלומר כל קרובי המשפחה מילדים, סבים ועד בני דודים ואחיינים.

חשוב להבין כי על אף הכללת כל אלו כבני משפחה יורשים, קיים סדר עדיפות לבני משפחה קרובים יותר על פני אחרים והם אלו שיזכו בירושה. קדימות זו תורמת לכך שהירושה לא תתחלק להמון חלקים קטנים בין כל קרובי המשפחה, אלא תתחלק לחלקים מעטים אך גדולים בין בני המשפחה הקרובים ביותר שנותרו למנוח.

לדוגמה: נניח ולמנוח הייתה דירה בבעלותו והוא הותיר אחריו אלמנה, 3 ילדים, 7 נכדים ועוד אחיינים ובני דודים. אם הירושה היתה מתחלקת בין כולם, הרי שבסופו של דבר היו עשרות בעלים לדירה אחת. חלוקה שכזו מקשה את מימוש הירושה, ומגבילה את האפשרות  לבצע פעולות ברכוש מן העיזבון. כך יוצא שלמכור את הדירה תידרש הסכמה של כולם, כמו גם לחתום על חוזה שכירות או לבצע כל פעולה בנכס. זהו מצב אבסורדי שהמחוקק שואף למנוע ובצדק.

הסתלקות מירושה

לעתים, היורשים החוקיים מחליטים לוותר על חלקם בירושה מסיבה זו או אחרת. דוגמה לכך יכולה להיות ילדים שמסתלקים מירושת העיזבון הכולל דירה לטובת האימא שתהיה הבעלים המלאים של הדירה.

במקרים אלה, חלקו של היורש אשר הסתלק מהעיזבון מצטרף לחלקם של היורשים האחרים והוא נחשב כמי שלא היה יורש מלכתחילה. בנוסף, קיימת אפשרות של הסתלקות מהעיזבון לטובת יורש אחר. על פי חוק הירושה, הסתלקות לטובת יורש אחר יכולה להיות רק לטובת בן זוגו של המנוח, ילדו או אחיו. במקרה זה, חלקו של היורש המסתלק עוברת במלואה לאדם אשר לטובתו נעשתה ההסתלקות.

מה ניתן ללמוד מן החוק בעניין חלוקת ירושה ללא צוואה ?

חוק הירושה מגדיר היטב את האופן שבו ירושה מתחלקת בין קרובי משפחה בלבד. כך למעשה שומר החוק את הירושה “בתוך המשפחה”.  אולם לא תמיד החלוקה הקבועה בחוק מיטיבה עם היורשים ומצבם הייחודי.

יש סיבה לכך שעורכי דין רבים העוסקים בדיני ירושה ומשפחה ממליצים בכל תוקף על עריכת צוואה, וזאת מכמה סיבות.

ראשית, רק צוואה ערוכה בהתאם לדרישות החוק תבטיח את חלוקת רכושו של המצווה בהתאם לרצונו. שנית, ירושה על פי דין עלולה להציב את היורשים בפני מחלוקות לא פשוטות, וסיטואציות מורכבות אשר מובילות לא אחת לתביעות הדדיות וסכסוכים המגיעים לפתחו של בית משפט.
לדוגמה: יורש אשר נמצא בחובות עלול לאבד את חלקו בירושה עקב דרישות הנושים לחלקו, במצב זה הוא יעדיף שבן משפחה יקבל את חלקו ולא הנושים.

צור קשר על מנת לקבל ייעוץ משפטי ומקצועי בעניין חלוקת ירושה

חוקי ירושה ללא צוואה

חוקי ירושה ללא צוואהירושה ללא צוואה היא הדרך הנפוצה לחלק את עיזבונו את הנפטר כאשר האחרון לא ערך צוואה. על פי חוק הירושה, תשכ”ה-1965, רצונו האחרון של הנפטר אשר מבוטא בצוואה ערוכה כהלכה מהווה את הערכאה העליונה (הסמכות העליונה) בסוגיית חלוקת רכושו לאחר מותו של הנפטר. קביעה זו היא הבסיס למעמדה המשפטי העליון של הצוואה, וזאת כל עוד היא מנוסחת בהתאם לכללים שנקבעו בחוק.

אין להמעיט בחשיבותה של עריכת צוואה במיוחד כאשר יש מספר יורשים שכן בצוואה מפרט האדם את רצונו המדויק באשר לחלוקת רכושו לאחר מותו. צוואה לא מותירה ספק בעניין ולמעשה מונעת סכסוכים וריבים בין בני משפחה באשר לחלוקת הרכוש. קרא כאן על חשיבות עריכת צוואה.

אולם, אנשים רבים בוחרים או נמנעים מלערוך צוואה בחייהם מסיבות השמורות להם או שאינם מודעים לעניין, וכאשר הם נפטרים, רכושם מתחלק באופן הקבוע על פי חוק הירושה.
לחלופין כאשר הותירו צוואה שאינה בעלת תוקף משפטי, הרשם לענייני ירושה קובע כי אין לה תוקף וגם אז חוק הירושה קובע כיצד יחולק רכוש הנפטר, וזאת על פי מספר עקרונות .

כיצד מתחלק הרכוש על פי חוקי ירושה ללא צוואה ?

חלוקת ענפים חוקי ירושה ללא צוואהחוק הירושה מגדיר שלושה “ענפי ירושה”, המכונים גם “פרנטלות”. ענפים אלו נקבעים על בסיס הקרבה המשפחתית לנפטר. העיקרון קובע למעשה כי במידה וקיימים יורשים בענף הראשון, הרי שהיורשים בענפים הבאים לא זכאים לחלק מהירושה. ובמידה וקיימים יורשים זכאים בענף השני, היורשים בענף השלישי אינם זכאים לחלק מהירושה.

ענפי הירושה – פרנטלות

הענף הראשון קובע את צאצאיו הישירים של הנפטר כיורשים הזכאים לבעלות על ירושה ללא צוואה. כאשר  הנפטר הותיר מאחוריו צאצאים, הירושה מתחלקת ביניהם באופן שווה. ראוי לציין כי ילדיו המאומצים של הנפטר שווים במעמדם  לילדיו הביולוגיים, ומוענקת להם זכות שווה ליהנות מירושת הנפטר.

בענף השני ממוקמים ההורים של הנפטר.  אם ההורים עדיין בחיים, הירושה תתחלק באופן שווה ביניהם. במידה וההורים כבר אינם בחיים, הירושה תתחלק בין צאצאיהם באופן שוויוני כלומר – מחצית לצאצאי האם ומחצית לצאצאי האב.

בענף השלישי ממוקמים הסבים של הנפטר. במידה והסבים עדיין בחיים, בדומה לענף השני, הירושה תתחלק באופן שווה בין הסבים, כאשר במידה ומי מהם אינו בחיים, הירושה תעבור לצאצאיו.

האם בן הזוג זכאי ליהנות מירושה ללא צוואה?

על-פי הדין הישראלי, בן או בת זוג של הנפטר, זוכה לחלקים בעיזבון בהתאם לענף אתו הם יורשים. החוק מכיר במעמד המועדף של בן/בת הזוג של הנפטר, ובזכותם לרשת חלק מן עיזבונו לאחר פטירתו. על כן באופן עקרוני נקבע כי מעמדו של בן הזוג במסגרת חלוקת הרכוש גובר ככל שהחלוקה ממשיכה ויורדת בענפי הירושה, באופן הבא:

אם חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מן הענף הראשון (צאצאים), בן/בת הזוג זכאים לרשת מחצית משווי הירושה. המחצית השנייה מתחלקת בין שאר היורשים באופן שווה, בדרך כלל אלו הילדים.

כאשר חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מן ענף השני, בן/בת הזוג זכאים לרשת מחצית מהרכוש, והמחצית השנייה מחולקת בין ההורים. במידה וההורים אינם עוד בחיים, בני הזוג זכאים לשני שליש מהרכוש, והשליש הנוסף מתחלק בין צאצאי ההורים.

כאשר חלוקת הירושה מתבצעת בין יורשים מקרב הענף השלישי, בן/בת הזוג זכאים לרשת שני שליש מן הרכוש, והשליש נותר מתחלק בין סביו של הנפטר וצאצאיהם.

במקרים בהם אחד היורשים, אשר לו זכות לרשת חלק מן הרכוש, מוגדר על פי הדין כמי שאינו זכאי לחלק מהירושה, חלקו נפסל ולמעשה מחולק בין שאר היורשים באופן שווה.
מהם המקרים אשר יורש לא זכאי לחלק מן הירושה?
על פי החוק, כל אדם אשר נמצא אשם בגרימת מותו של המוריש, או בניסיון לעשות כן, נפסל מקבלת הירושה, בבחינת “הרצחת וגם ירשת” (מורשת מן המשפט העברי והתנ”ך – פרשת נבות היזרעאלי ואחאב). כמו כן במידה ואותו אדם פעל לשם העלמת או זיוף צוואתו של הנפטר גם הוא אינו זכאי לחלק מן הירושה.

במקרים בהם הנפטר לא הותיר אחריו יורשים כלל, ולרבות בני זוג, הורים או צאצאים, הירושה מועברת למדינת ישראל. ברכוש אשר מתקבל באופן כזה המדינה מחויבת להשתמש בו לצורכי בריאות, חינוך, מדע סעד ואלו בלבד.

חוקי ירושה ללא צוואה

קרא עוד על:
הוצאת צו ירושה
צו קיום ירושה או צו קיום צוואה