מהו אפוסטיל משרד החוץ ומתי יש בו צורך?

בקצרה, כאשר יש צורך לאשר אמיתות מסמך של מוסד ציבורי או רשמי בישראל המיועד למדינה החברה באמנת האפוסטיל.

מה זה אפוסטיל בכלל?

ראשית נבהיר כי אפוסטיל הוא השאלה מצרפתית למונח "אישור". אישור זה ניתן על ידי רשות מוסמכת של מדינה, וכן מציינת את תוארו של בעל התפקיד המאמת את נכונות החתימה על גבי תעודות ציבוריות (כגון תעודת נישואין, תעודת בגרות, תעודת לידה או כל מסמך רשמי מידי אחת מרשויות המדינה), ומאשר כי התעודה רשמית, מקורית והונפקה על ידי הרשות המוסמכת לכך.

אישור האפוסטיל בא לחסוך את שרשרת האישורים הנדרשים באימות מסמכים רשמיים בין מדינות  ובין משרדים ומוסדות שונים וחוסך ביורוקרטיה וזמן.

כמו כן, בסמכותו של האפוסטיל לאשר את סמכות הנוטריון לאשר מסמכים נוטריוניים. האפוסטיל מאמת את חתימת הנוטריון על גבי המסמך ומאשר כי הנוטריון החתום על המסמך הוא אכן נוטריון על פי דיני המדינה שהנפיקה את האפוסטיל. כך הופך מסמך מאושר נוטריוני לתקף גם במדינות אחרות.

על פי הנחיות משרד החוץ והענף לאימות מסמכים ציבוריים "כאשר מדובר בקבלת אישור האפוסטיל על מסמכים נוטריונים, המסמך יאומת על ידי אחת מלשכות בתי המשפט ברחבי הארץ ולא על ידי משרד החוץ."

מה הייחוד של אפוסטיל משרד החוץ?

הענף לאימות מסמכים ציבוריים בחטיבה הקונסולרית של משרד החוץ מאשר מסמכים ציבוריים, באישור שנועד למדינות שחברות באמנת האג (אפוסטיל) ועל כן נקרא "אישור אפוסטיל".

מה קורה כאשר יש צורך במסמך המיועד למדינה אשר לא חברה באמנת האפוסטיל?

לגבי מדינות שלא נמנות באמנת אפוסטיל אין מדובר באפוסטיל משרד החוץ אלא נדרש אישור מורשה החתימה ברשות או במשרד הממשלתי הרלוונטי על גבי התעודה (אם זו תעודת בגרות למשל אז המורשה חתימה של משרד החינוך), כשלב שלפני אישור משרד החוץ ולאחר מכן נדרש אישור השגרירות או הקונסוליה של המדינה הרלוונטית. האישורים נדרשים לשם הוכחת אותנטיות של מסמכים ציבוריים שהונפקו במדינת ישראל ע"י נוטריון, רשות של המדינה, או משרד ממשלתי.

על מנת לאמת מסמכים באפוסטיל משרד החוץ או למדינות אשר לא חברות באמנת האפוסטיל, יש לגשת לענף אימות מסמכים ציבוריים של משרד החוץ בירושלים עם המסמכים הנדרשים לתעודה הספציפית הנדרשת לאישור.

משרדנו מעניק שירותי נוטריון ואישור אפוסטיל משרד החוץ עבור לקוחותינו השונים.

צור עמנו קשר עוד היום לקבלת אישור אפוסטיל ממשרד החוץ, ביעילות, בזמן קצר, בליווי אישי ובפיקוח עו"ד ונוטריון אורזל זאב בטלפון 03-5073864.

בין המסמכים הנערכים במסגרת עבודת הנוטריון במשרדנו, אפוסטיל תעודת נישואין הוא אחד הנפוצים. תעודת נישואין היא מסמך רשמי של מוסדות המדינה בין אם בישראל או בארצות אחרות המעיד על כך שהזוג אכן התחתן ומוכר רשמית על ידי המדינה.
לעתים רבות נדרשת הוכחה לכך שהזוג נשוי כאשר הוא מגיע מארץ אחרת. על כן יש להוסיף חותמת אפוסטיל על התעודה אשר מעידה כי תעודת הנישואין היא אכן מסמך רשמי והיא תקפה לכל המדינות החברות באמנת האפוסטיל.

מהו אפוסטיל תעודת נישואין

למעשה, אפוסטיל זו חותמת בית משפט של המדינה אשר הנפיקה את המסמך, המוחתמת על תעודת נישואין, ומעניקה לו תוקף רשמי גם בארצות אחרות החברות באמנת האפוסטיל. כך, אם נדרשת הוכחת נישואין ניתן להציג את תעודת הנישואין עם חותמת האפוסטיל עליה והמסמך יהיה קביל. קרא כאן עוד על אפוסטיל.

חשוב לדעת! השפה העברית היא שפה רשמית בישראל בלבד ועל כן תעודות המונפקות בארץ בשפה העברית לא יהיו מובנות כלל בארצות אחרות. על מנת שמוסדות רשמיים כמו משרד הפנים או רשויות ההגירה בחו"ל יוכלו להבין מה כתוב במסמך נדרש תרגום מאושר נוטריונית. תרגום שכזה מלווה באישור נוטריון מיוחד המעיד על נכונות התרגום ותקפותו. יש מקרים בהם מתורגמן חיצוני מתרגם והנוטריון מחתים את המתורגמן על תצהיר נכונות תרגום (זהו תרגום חלש יותר מבחינת תקפותו ויש מוסדות שאינם מקבלים סוג זה של תרגום), ויש מקרים בהם הנוטריון עצמו השולט בשתי השפות מתרגם את המסמך ומאשר את נכונותו. עליכם לבדוק איזה מן התרגומים קבילים על המוסד אליו מיועדים המסמכים. קרא כאן עוד על תרגום נוטריוני.

התוצאה הסופית היא אפוסטיל תעודת נישואין עם תרגום נוטריוני אשר קביל בכל ארץ בה השפה אליה תורגמה התעודה היא שפה מקובלת ורשמית. למשרדנו ניסיון עשיר בתרגום מסמכים מעברית לאנגלית עם אישור נוטריון ולהפך כמובן. בנוסף ניתן להשיג תרגומים משפות אחרות עם אישור נוטריון.

לסיכום

חשוב לבדוק מה יש להכין כאשר אתם נדרשים להציג תעודת נישואין. לעתים לא נדרש אפוסטיל תעודת נישואין אלא רק תרגום נוטריוני ויש מקרים שצריך את שניהם.
אנו יכולים לסייע לכם בכל עבודת התרגום (בשפה האנגלית והעברית או בשפות אחרות בעזרת מתורגמן מקצועי) והנוטריון והם בהשגת אישור אפוסטיל.

עוד בנושא: תרגום תעודת בגרות לאנגלית

עורך דין ונוטריון זאב אורזל

יפוי כוח הוא מסמך המעיד על מתן הרשאה למיופה הכוח לבצע פעולה משפטית כלשהי, בשם מייפה הכוח, כלפי צד שלישי.  יפוי כוח כללי נוטריוני הוא מסמך המעניק יכולת פעולה בשם החותם הדורש אימות חתימה על ידי נוטריון, בדרך כלל יהיה מדובר ביפוי כוח כללי או יפוי כוח למקרקעין.

על פי סעיף 20 לחוק הנוטריונים: "יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו ברי-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם". משמעות  הדבר היא שכל אדם המעוניין להעניק לאדם אחר (שאינו עורך דין) ייפוי כוח כללי לעשות פעולות משפטיות בשמו או לצורך עסקת מקרקעין– עליו לחתום על ייפוי כוח כללי נוטריוני מול נוטריון אשר יאמת את חתימתו וייתן למסמך אישור חותמת נוטריון.
אם הנוטריון לא ערך את ייפוי הכוח, או שלא אימת את החתימות שעל גביו, המסמך חסר נפקות משפטית והוא אינו תקף. על הנוטריון לוודא שמייפה הכוח (החותם) כשיר משפטית, מבין את משמעות הפעולה ומייפה את כוחו של מיופה הכוח מרצונו החופשי.

מתי צריך יפוי כוח כללי נוטריוני ?

ישנן פעולות בהן מיופה הכוח הוא עורך דין. זהו המקרה הנפוץ כאשר הלקוח מייפה את כוחו של עורך הדין על מנת לבצע בשמו פעולות משפטיות ולייצג אותו בבית משפט או מול רשויות המדינה השונות. עם זאת, ישנן פעולות שלא יוחדו בדין לעורך דין ולכן אין כל מניעה לייפות את כוחו של כל אדם אחר לביצוע פעולות אלו. כאשר נותנים ייפוי כוח כללי לאדם שאינו נוטריון או כאשר מדובר בעסקת מקרקעין אז החוק מחייב שייפוי הכוח יהא נוטריוני.

ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום בטאבו– מכיוון שפעולות רישום של מקרקעין הן בעלות ערך כלכלי רב  והשלכות רחבות מאוד המחוקק קבע  שייפוי הכוח בעסקאות כאלה ייחתם בפני נוטריון.

ייפוי כוח כללי– זהו מסמך המעניק למיופה כוח לפעול בשם השלוח בכל תחום ואינו מוגבל לנושא משפטי מסוים או לסוג מסוים של פעולות משפטיות. בשל היקפו הרחב והשלכותיו של יפוי שכזה קבע המחוקק שייפוי הכוח כזה חייב שיאומת על ידי נוטריון.

באופן כללי וכפי שנאמר לעיל, כאשר מיופה הכוח הוא עורך דין חל סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע שייפוי כוח שניתן לעורך דין אינו דורש אישור אחר. באולם, במקרה שמיופה הכוח אינו עורך דין, חובה לפנות לנוטריון לשם עריכת ייפוי כוח נוטריוני או לשם אימות חתימות שיתבצע על ידי נוטריון.

בדרך כלל הנוטריון עצמו יערוך את יפוי הכח הכללי מטעמי נוחות והיכרות של החוק, ויחתים את מייפה הכח ולאחר מכן ייתן האישור הנוטריוני.

לרוב, ייפוי כוח נוטריוני נעשה לטובת מוסדות פיננסיים, בנקים, המעניקים משכנתא לרוכש דירה או כל נכס מקרקעין אחר. על מנת להבטיח את שיעבוד הדירה או הנכס לזכותו של הבנק, הבנק מבקש מן הלווה לחתום על מסמך יפוי כח נוטריוני סטנדרטי של הבנק (בכל בנק זה נראה קצת אחרת אך המשמעות זהה). יפוי כוח זה מאפשר לבנק למשכן את הנכס לזכותו.
כך מגיע הלווה אל הנוטריון בכדי לחתום בפניו על יפוי הכח. הנוטריון מעניק אישור נוטריוני לחתימה. את טופס יפוי הכח החתום יחד עם האישור הנוטריוני על הלווה למסור לבנק כחלק מתנאי הבנק לקבלת הלוואת המשכנתא.

היכן מוסדר עניין ייפוי הכוח בחוק?

נושא יפוי הכוח מוסדר בחוק השליחות. החוק מכנה את נותן יפוי הכח בשם "השולח" ואת מקבל יפוי הכוח בשם "השלוח". העיקרון הבסיסי של השליחות (לעניינו יפוי הכוח) נקבע בסעיף 2 לחוק השליחות: "שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי העניין, את השולח".

במקרה של יפוי כוח כללי מעניק השולח,  סמכויות בלתי מוגבלות כמעט בידי השלוח, מיופה הכוח. מי שמעניק ייפוי כוח נוטריוני כללי הם בדרך כלל אנשים המתכוונים לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת וסומכים על השלוח שיטפל להם בענייניהם בארץ כמו השכרת דירה, טיפול בחשבון בנק וכו'.
כמובן שישנם מקרים נוספים של מתן יפוי כוח כללי נוטריוני, הכול לפי צורך ויכולת.

משרדנו נותן שירותי יפוי כוח כללי נוטריוני לכל סוגי הלקוחות באשר הם, אם מדובר באנשים פרטיים, חברות, וכו'. אנו מספקים שירותי ייפוי כוח כללי נוטריוני בשפות עברית ואנגלית ומאמת אותן עם חותמת נוטריון כנדרש.

צור קשר על מנת לקבל יפוי כוח נוטריוני

למשרדנו ניסיון עשיר בשירותי תרגום מסמכים מעברית לאנגלית – נוטריון ועורך דין זאב אורזל.
המשרד עוסק בתרגום מסמכים שונים לאנגלית או ממנה לעברית עבור מוסדות רשמיים שונים כמו מוסדות אקדמיה בארץ ובחו"ל, מסמכים למוסדות של המדינה – בין היתר משרד הפנים, משרד הבריאות וכיוצא בזה.

במסגרת עבודת הנוטריון במשרדנו, ניתן לקבל אישורי תרגום מסמכים מעברית לאנגלית ע"י נוטריון הדובר את שתי השפות ברמה הגבוהה ביותר, וכן אישורי הצהרת מתרגם במגוון שפות.

לקבלת הצעת מחיר תוך דקות צור קשר בדוא"ל

חשוב לדעת לגבי אישור תרגום נוטריוני

ישנם שתי אפשרויות לאישור תרגום. האפשרות הראשונה היא שהנוטריון עצמו דובר את שתי השפות והוא עצמו תרגם את המסמך. זוהי האפשרות העדיפה. אפשרות שנייה על פי החוק היא שמתרגם חיצוני מקצועי יתרגם את המסמך והנוטריון יחתים אותו על תצהיר שאכן התרגום נאמן למקור.

שימו לב! לא כל המוסדות מקבלים אישורי הצהרת מתרגם חיצוני המאומתים על ידי נוטריון. לעתים אין ברירה אלא לגשת לנוטריון הדובר עברית ואנגלית ושולט בשתי השפות על מנת לאשר את התרגום הנוטריוני. על כן, מומלץ לגשת לנוטריון שכזה בכדי להימנע ממצבים לא נעימים כגון סירובו של מוסד רשמי לקבל אישור תרגום כאשר התרגום לא בוצע על ידי הנוטריון עצמו. הדבר נכון גם לגבי שפות אחרות.

איך אפשר לקבל תרגום מסמכים נוטריוני?
ניתן לשלוח את המסמכים בדוא"ל על מנת שנתחיל את הליך התרגום ולקבל את האישור במשרדנו כאשר הוא מוכן. לרוב האישורים והתרגומים יהיו מוכנים באותו יום אם לא ביום למחרת. אם מדובר במסמכים רבים או ארוכים ייתכן שהדבר יארך כמה ימים.
ניתן כמובן גם להגיע פיזית למשרד עם המסמכים ולקבל אותם מתורגמים כשיהיו מוכנים.

אפוסטיל

אם המסמכים מיועדים למדינה זרה ייתכן ותידרשו להוסיף אישור אפוסטיל. חותמת אישור אפוסטיל מהווה גושפנקא לכך שהאישור הנוטריוני תקף במדינות שונות החברות באמנת האפוסטיל. אמנה זו באה לחסוך בירוקרטיה ואת שרשרת האישורים המפרכת של משרדים שונים ממדינה אחת לאחרת. קרא כאן עוד על אפוסטיל

עלות תרגום נוטריוני

תעריפי תרגום נוטריוני ואישור נוטריון להצהרת מתרגם קבועים על פי תקנות משרד המשפטים ומתעדכנים אחת לשנה (בצמוד למדד המחירים לצרכן). המחירים הינם אחידים ומחייבים כל נוטריון הפועל בישראל.

מהו תרגום נוטריוני?

על פי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 נוטריון מוסמך לאשר נכונות תרגום של מסמכים. על נמת שנוטריון יהא רשאי לבצע אישור נכונות תרגום נוטריוני של מסמך, עליו להיות בקיא הן בשפת המקור של המסמך (השפה בה נערך) והן בשפת היעד של המסמך (השפה אליה מתורגם). במקרה שלנו תרגום מסמכים מעברית לאנגלית או להפך.

כך, באישור תרגום מסמכים מעברית לאנגלית נוטריון מצרף אישור לעותק המתורגם וכן את המסמך המקורי ומאשר כי המסמך המקורי הוצג בפניו, כי הוא בקיא בשני השפות, וכי התרגום הנוטריוני אכן "נאמן למקור" ומדויק.

אישור נכונות תרגום נוטריוני מהווה הוכחה לכך, כי התרגום נאמן ומשקף במדויק את המסמך המקורי, אשר חייב אף הוא להיות מוצג בפני הנוטריון על פי חוק.

ביצוע  התרגום חייב להיערך באופן מקצועי, ולכן חובה עליו להקפיד על נכונות ודיוק של התרגום, לרבות מונחים מקצועיים. התרגום הנוטריוני מהווה למעשה "תעודה ציבורית" (לגבי תרגום של מסמכים שהונפקו ע"י מוסדות רשמיים של המדינה), ולכן חשוב שהפרטים יהיו מדויקים (ואין לשנות, להוסיף או להחסיר פרט כלשהו מן המסמך המקורי).

במקרה והנוטריון אינו בקי בשפת המקור של המסמך הדורש תרגום, או בשפת היעד שלו, ניתן לבצע אישור נוטריוני באשר להצהרת מתרגם. במקרה זה התרגום יבוצע ע"י מתרגם הבקיא בשתי השפות ובנוסך לעבודת התרגום מצהיר בפני הנוטריון, כי הוא בקיא בשתי השפות המדוברות, וכי התרגום מדויק ומשקף את המסמך המקורי. כפי שנאמר לעיל, ישנם מקרים בהם אישור נוטריוני להצהרת המתרגם לא ייספק (מוסדות מדינה, מוסדות לימוד וכדומה) ולכן רצוי לברר בדיוק מה רמת האישור והתרגום הנדרשת על ידי המוסד.

להלן דוגמאות נפוצות של תרגום מסמכים מעברית לאנגלית נוטריון אישור:

תעודת נישואין
תעודת פטירה
צוואה
תעודת שחרור מצה"ל
תעודת לידה
תעודת תואר בוגר אוניברסיטה . מכללה או כל תעודת השכלה אחרת כלשהי (תעודת בגרות, תעודת מקצוע, מוסד לימודי, וכו')
מסמכי גירושין (למשל: הסכם גירושין שנעשה בחו"ל, וכדומה)
חוזים והסכמים.
תעודת זהות
תרגום נוטריון לדרכון
רישיון נהיגה
רישיון עסק
מסמכים של תאגיד משפטי (פרוטוקולים של חברה, שותפות, וכיו"ב)
מסמכים עסקיים (כגון: תעודת משלוח, חשבונית מס, קבלה, מלאי, וכיו"ב)
מסמכים משפטיים (למשל: פסק דין, הסכם ממון, ייפוי כוח בלתי חוזר כללי, ועוד)
תעודה רפואית
תעודות רשמיות שונות
כל מסמך אשר נדרש אישור של תרגום נוטריוני בגינו

משרד עו"ד ונוטריון זאב אורזל יוכל לסייע לכם בכל נושא הקשור באישור נוטריון לתרגום מסמכים מעברית לאגלית ולהפך.

תרגום מסמכים מעברית לאנגלית נוטריון

כאשר מבקשים יורשים לחלק את הירושה ולפנות לגורמים השונים כמו בנקים, לשכות רישום המקרקעין, משרד התחבורה וכדומה הם מתבקשים להציג צו ירושה. לקוחות רבים שואלים אותנו מה זה צו ירושה ואיך מוציאים צו ירושה?

אז מה זה צו ירושה ?

צו ירושה הוא למעשה צו משפטי של בית משפט (המונפק בדרך כלל על ידי הרשם לענייני ירושה) הקובע את חלקם של היורשים השונים בעיזבונו של הנפטר על פי החוק. כאשר אדם נפטר, כלל נכסיו נקראים עיזבון והם מהווים את הירושה על הנפטר.

צו הירושה למעשה קובע כמה אחוזים או חלקים יקבל כל יורש מתוך העיזבון כולו המיוצג כשלם. הצו מפרט זאת בצורה של שברים כמו 1/2, 1/3 וכן הלאה. הצו אינו כולל פירוט מדויק של העיזבון ואיזה פריט או נכס עובר ליורש מסוים אלא רק את אופי החלוקה של העיזבון בכללותו. חלוקה מדוייקת של נכסים ורכוש ניתן לבצע רק אם המנוח השאיר אחריו צוואה או בעזרת הסכם בין יורשים. הוצאת צו ירושה מאפשרת העברת נכסים, זכויות וכספים הרשומים על שם המוריש אל היורשים החוקיים שכן הצו מחייב כלפי הרשויות השונות.

על מנת להוציא צו ירושה יש לפנות בבקשה אל הרשם לענייני ירושה במחוז אשר בתחום סמכותו מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו.

קרא כאן בפירוט על הוצאת צו ירושה

במידה והמנוח השאיר צוואה אחריו אז במקרה זה יש להוציא צו קיום צוואה אשר יקבע כי יש לחלק את העיזבון על פי הצוואה. קרא כאן עוד על הוצאת צו קיום צוואה.

לאחר שמוגשת בקשה לצו ירושה והתהליך עובר בצורה חלקה דרך הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי (כלומר אין התערבויות או התנגדויות לצו) מתקבל הצו המיוחל.

האם חייבים להוציא צו ירושה ?

בדרך כלל יחד עם שאלת מה זה צו ירושה נשאלת גם השאלה ובשביל מה צריך אותו?
בתחילת ההליך אנו מבררים האם לנפטר היה רכוש או נכסים בכלל לחלק. לעיתים אפשר להימנע מכל התהליך של הוצאת צו ירושה אם למנוח לא היה רכוש של ממש ולמעשה הצו יהיה מיותר. אם המנוח התגורר בשכירות ובחשבון הבנק לא נותר הרבה או שליורשים הייתה הרשאה אליו, אין הכרח להוציא את הצו. חשבון הבנק יכול להיוותר מוקפא ושאר הנכסים הם בד"כ מיטלטלין המחולקים באופן אישי על ידי היורשים.

האם צו ירושה מחייב את היורש לרשת?

לא. ישנם מקרים בהם יורש מעדיף שלא לרשת את החלק לו הוא זכאי בעיזבון המנוח. על פי חוק הירושה ניתנת ליורש האפשרות להצהיר בפרק הזמן שבין מות המנוח ועד לחלוקת העיזבון שהוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון ולמעשה מסתלק ממנו. חופש זה נובע מהעיקרון  מהעיקרון שאין לחייב אדם לרשת בניגוד לרצונו. מקרים אלו אינם כה נדירים, לדוגמה: ילדים שמסתלקים מעיזבון האב שנפטר לטובת האימא שעדיין בחיים. כך כלל הנכסים עוברים אליה וכשהיא תעבור מן העולם הירושה תתחלק בין הילדים על פי דין.

מי הם היורשים על פי דין?

חוק הירושה קובע מעגלי קרבה שונים המגדירים מי הם היורשים ובאילו תנאים. בעיקרון ישנם שלושה מעגלים כאשר המעגל הראשון יורש אלא אן כן אין יורש ממנו ואז הירושה עוברת למעגל השני וכן הלאה. קרא כאן על חלוקת ירושה ללא צוואה.

במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו קרובי משפחה הקבועים בחוק או ידוע בצבור, המדינה יורשת את עיזבונו. במקרה שכזה מנוהלים נכסי העיזבון שהוקנו למדינה על-ידי אגף האפוטרופוס הכללי עד לשחרורם בהתאם להוראות הדין.

לקוחות רבים אשר זכו בירושה או שעתידים לזכות בכזו שואלים מה בעניין מס שבח ירושה. האם אצטרך לשלם מס כי קיבלתי דירה, מגרש, חנות או כל נכס מקרקעין אחר בירושה?

חוק מיסוי מקרקעין בישראל הוא זה אשר קובע את מנגנון המיסוי בעסקאות נדל"ן שונות. החוק מגדיר מהי עסקת מקרקעין ובאיזה אופן היא תמוסה אם בכלל.

עסקאות רבות אכן מלוות במס שבח מצד המוכר והיבט המיסוי הוא אחד הגורמים המשמעותיים לשיקול בכל ביצוע פעולה הנוגעת למקרקעין. משום כך הכרחי לערב עורך דין מקרקעין או רו"ח כאשר מתכוונים לרכוש או למכור דירה וזאת כדי לערוך שומה עצמית ולהבין כמה מס העיסקה תכלול לפני שחותמים על הסכם.

הידד! אין מס שבח ירושה

הבשורות הטובות הן שעל פי סעיף 4 בחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לעניין חוק המקרקעין. זה אומר בעצם שכאשר רושמים ירושה בטאבו (לשכת רישום מקרקעין) ומעבירים את הבעלות של הנכס מן המוריש ליורשים אין צורך להציג אישורי מס ואף אין צורך להצהיר על הירושה לרשויות המס. ההעברה היא שקופה מבחינת מיסוי והבעלות עוברת ליורשים ללא התערבות מיסוי מקרקעין.

לאחרונה החלו להישמע קולות ממשרד האוצר לגבי מס ירושה או מס עיזבון כפי שהיה נהוג לפני שנים רבות אולם נכון להיום הדבר אינו נראה קורם עור וגידים על אף הבטחות הבחירות של מפלגות שונות.

מה קורה כשמוכרים נכס שהתקבל בירושה? האם יהיה כאן מס שבח?

באופן עקרוני כן. היורש נכנס לנעליו של המנוח וקמה חבות במס השבח. לדוגמv: אם האב המנוח קנה מגרש בשנת 1990 על סך 100,000 ש"ח, בנו שירש את המגרש ישלם מס שבח כאילו הוא עצמו רכש את המגרש תמורת 100,000 ש"ח בשנת 1990. קיימים גם מקרים אחרים כאשר מדובר במוריש שנפטר לפני שנת 1981 אותם נפרט בהמשך.

האם קיים פטור לגבי מס שבח במכירת נכס מירושה ?
בחוק מוגדרים סוגי פטור שונים למס שבח בעניין מכירת מקרקעין ואף נקבע הסדר מיוחד לגבי פטור מס שבח לדירה שהתקבלה בירושה. על פי החוק ניתן לנצל פטור שהמוריש היה זכאי לו בחייו במועד המכר.

בפרק החמישי לחוק מיסוי למקרקעין הוגדר "פטור לדירת מגורים מזכה" כהגדרתה בסעיף 49ב (על פי סעיף זה"דירת מגורים מזכה" היא דירה ששימשה למגורים לפחות 18 חודשים לפני מכירתה והייתה דירתו היחידה של המוכר בישראל).

כך למעשה המוכר "דירת מגורים מזכה" זכאי לפטור ממס במכירתה אם מתקיים סעיף 5 לחוק המפרט את התנאים לפטור דירת מגורים מזכה שקיבל מוכר בירושה, ואלו הם:

המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;

לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;

אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת הגורים, היה פטור ממס בשל המכירה.

בכדי לסכם בקצרה מתי ניתן לקבל פטור מס שבח ירושה :

על פי חוק מיסוי מקרקעין ניתן פטור ממס שבח ליורש דירה לפי סעיף 49ב(5) במידה ועמד ב3 תנאים מצטברים:

למוריש הייתה דירה אחת בלבד בחייו.

ליורש יש קרבה משפחתית ברורה אל המוריש (המוריש הוא הורה או בן זוג, או חותנו של היורש).

במידה והמוריש היה מוכר את דירתו עוד בחיים – היה זכאי לפטור לפי אחד מסעיפי הפטור במכר דירת מגורים שבחוק מיסוי מקרקעין.

השימוש בפטור זה לפי סעיף 49 ב (5) מאפשר ליורש שבבעלותו דירה אחת למכור את הדירה שהתקבלה בירושה ללא כל חבות במס. בנוסף יוכל למכור את דירתו שלו בפטור אחר אם תעמוד בתנאים על פי החוק.

חבות במס בגין מכר נכסי ירושה

אם מדובר על נכס מקרקעין שאינו "דירת מגורים מזכה" אלא נכס אחר כמו חנות או מגרש וכדומה, ו/או במקרה הנכס שנתקבל בירושה לא עומד בתנאי הפטור הקבועים בסעיף  49ב(5) לחוק, קמה חבות במס שבח.

כיצד מחושב מס שבח על נכסים שנתקבלו בירושה?

כאשר מחשבים חבות במס שבח לפי החוק יש לקבוע את שווי הרכישה ותאריך הרכישה של הנכס בכדי לשקלל את השבח שצבר הנכס והרווח שזכה לו המוכר. מתוך הרווח הזה נגזר מס השבח.

סעיף 26 לחוק מיסוי מקרקעין מגדיר את שווי הרכישה בהורשה ושם נקבע כי קביעת שווי הרכישה של זכות במקרקעין שהגיעה למוכר בדרך הורשה או בדרך ויתור של אחר על זכותו לרשת אותה מתחלקת לשני מקרים;

(1)   כאשר מוריש נפטר לפני 1 באפריל 1981:  שווי הזכות נקבע על פי יום פטירת המוריש. בנוסף יראו גם את יום הרכישה כיום פטירת המוריש. (זאת משום שעד אפריל 1981 הוטל מס עיזבון)

(2)   כאשר המוריש נפטר לאחר 1 באפריל 1981: השווי מחושב כאילו הנכס נמכרה בידי המוריש ויום הרכישה נקבע לפי מועד הרכישה של המוריש גם כן.

* בנוסף לצורך החישוב יזקפו הוצאות שהוציא המוריש ו/או היורש שניתן להכיר בהן בשומה.

צרו קשר עם משרדנו על מנת למצות את זכויותיכם בכל הנוגע למכירת נכסים בירושה ולקבל מידע נוסף על מס שבח ירושה.